בגיל 12, מתוך תחושת בדידות, החלטתי לפתוח עמוד אינסטגרם אנונימי ולהתחיל לכתוב שם את כל שעל ליבי.

העלתי את כל מה שכתבתי בפתקים בטלפון (הידועים גם בתור מקור המידע הסודי ביותר של בני האדם, ושל נשים בפרט), אבל תמיד את מה שנכתב במחברות, בחרתי לשמור במגירה שליד המיטה.

בתור ילדה שמעולם לא קראה ספרים, ולא סיפרה לאף אחד שהיא כותבת, הצעד הבא היה לא צפוי - החלטתי להוציא ספר לאור. לא ידעתי מאיפה להתחיל, אז התייעצתי עם החבר הכי טוב שלי בעולם - ד״ר גוגל.

מהגלילה שלי בגוגל הבנתי כמה דברים, שניים עיקריים:
1. אין דרך אחת לעשות את זה. ואין לזה מדריך בסגנון how to.
2. בשביל להוציא ספר לאור, אני צריכה קודם לכתוב אחד כזה.

משם התחילה דרך של כתיבה, סודות, לילות לבנים שבהם הייתי מקלידה במחשב הורוד שלי את כל מה שהיה כתוב במחברות שלי, ובסוף זה קרה - ב-2018, גיל 14 וחצי,
הספר פגש את העולם, ואני יחד איתו.
סיון פסקרו
מתוך פסטיבל המילים, ספט׳ 2018